English

אתר נגיש

שנה גודל טקסט

שנה צבעים

קישורים

הצהרת נגישות

your bag is empty.

ריקוד של שפיות


מבט עכשווי אל מציאויות מורכבות תערוכה רלוונטית ביותר של בוגרי מוסדות לאמנות בישראל , ביניהם: בית ספר אורנים, אוניברסיטת חיפה, בית הספר מנשר לאמנות, בצלאל- האקדמיה לעיצוב ואמנות ירושלים, המדרשה- בית ברל, המכון לאמנויות המכללה האקדמית תל חי, המרכז האקדמי ויצו חיפה. לרוב ניתן להתרשם מיצירות אמנות רק בתערוכות גמר ולחוות את תפיסת עולמם של אמנים צעירים, אותם אמנים צעירים יכולים להוות סמן דרך משמעותי בשדה האמנות ולהיות הקול הבא המשפיע; זה שגדל במציאות ובזמנים של 20-30 השנים האחרונות כאן בישראל.


התערוכה 'ריקוד של שפיות' דנה בצורך שלנו לנוע מתוך המציאות הקיימת, התערוכה מביאה את אלו המתעקשים למצוא אי של שפיות, מגדלור באפלה ובוחנת תפיסות, יצירות ומהלכים אמנותיים בולטים בקרב בוגרים אשר מיקדו את עבודותיהם בנושאי הגדרה עצמית, זהות, תפיסה או ביקורת חברתית, והגדרת האנושי המשותף. אחת האמניות בתערוכה שיוצרת את השיח הזה היא מורג'ן  אבו דיבא, מציגה 3 עבודות צילום, (ללא כותרת, הדפסת צבע על נייר, 30/50). היא מצלמת זהויות של אור שכולן היא העוסקות בהגדרה עצמית דרך האור, זמן ואורך החשיפה היא משחקת משחק אינהרנטי למדיה (צילום) בו נוצרים רגעי מציאות רבים על מצע אחד. תנועת האור נרשמת ביופייה על הנייר, אך האור, אור חירום הוא: מנורת חירום, פלאש, צמר פלדה, פנס, או אור של מכונית.

%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%91%d7%94-1 %d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%91%d7%94-2 %d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%91%d7%94-3

עבודה נוספת היא 'ריקוד' עבודתה של נעמי וילנר  (קולאז', הזרקת דיו על נייר ארכיבי 91/650), היא מופע ריקוד יפיפה ומסוכן הנוצר כמשיכת מכחול רציפה, one shot של  דמויות מבודדות שנקלטו מתוך מבט על מיידי אבנים במצלמות אנונימיות. התנועה, הכוח, איסוף הגוף, סיבובו יכולים להירקם במציאות אחרת לריקוד.

%d7%a7%d7%98%d7%a2-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93

 

יצירה נוספת שגורמת לצופה להישאב פנימה היא העבודה של מור גלפרין ואופיר לוי שיוצרות עולם בו המציאות והדמיון נפגשים במונחים יומיומיים  'בית ספר לשחייה' (סטופ מושן בשילוב תלת ממד ופוטו קולאז׳, 2:47 דקות) הסרט משתמש בשפת צילום הסטופ מושן של גוף שחקן, אליו מחובר ראש באנימציה ממוחשבת, כקולאז' צילומי, בפרופורציות סוראליסטיות. הסרט "בית ספר לשחייה" מתאר תהליך שעובר על תלמיד בבית ספר אבסורדי לשחייה. הסרט חוקר את התמודדותו במערכת חסרת תכלית ואת האמצעים דרכם מצליחה המערכת להשפיע עליו. זהו סיפור שעוסק בחוזקו או חולשתו התודעתית של היחיד אל מול הנורמה במערכת, ובאפשרות לפרוץ את הקונבנציה.

%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%95%d7%99-1 %d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%95%d7%99-2 %d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%95%d7%99-4 %d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%95%d7%99

 

'שבריר שנייה' של נטע בר ציון (צילום אנלוגי, הזרקת דיו על נייר כרומו, 30/50, 160/240) מגלם את משחק התפקידים בגורלו של אדם. המתח האנושי המתקיים בין תחושת אופטימיות, יציבות וחופש לבין אפשרות של שבר, הרס וכאב. כשמתבוננים בצילום הכל נראה פסטורלי המחשבה שעוד רגע הכל יכול להתהפך היא תחושה קיומית אוניברסלית, רגע לפני המבול..

%d7%a0%d7%98%d7%a2-%d7%94%d7%a8-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%94

אוצרת התערוכה ענת לידרור אומרת: " גוף התערוכה מקיים בתוכו 3 רבדים:  הראשון, ראייה אישית, ספציפית, פרטית, ממנה ניתן להסיק על הכלל.  השני, ראייה מערכתית חברתית של יחסי כוח (בין המערכת ליחיד או בין קבוצה לקבוצה קרי: גברים ונשים). השלישי, ראיית האנושי המשותף המצוי מעל לכל הגדרה, חלוקה או שייכות קבוצתית.

אותו גוף עסוק בכל זרועותיו (העבודות) באנושי ובמצבו האנוש. בזיק כוח החיים והתקווה האפשריים ובסכנה המרחפת מעליהם. הוא מתבונן ב'עכשיו', שולח משקפת אל העתיד ואומר את דברו." ממליצה בחום לבקר התערוכה מציגה עד 31.12.16 בגלרית השלום במרכז אמנות משותף גבעת חביבה.

תמונת כותרת מתוך העבודה של: ענבל רז 'הרהור לגבי נוכחותו של המוות בחיים' (וידאו, 4:35 דקות)